הקואורדינציה היא "חומרה" והתפקוד הוא "תוכנה"

המוח בגוף האדם, הינו איבר מרכזי המפעיל מערכות רבות ושונות בגוף. הפעלה תקינה מאופיינת בין היתר, בתיאום חיצוני עם הסביבה ותיאום פנימי בין האיברים השונים אותם הוא מפעיל. רמת הקואורדינציה על מרכיביה (ורטהיים 2004) מאפשרת להפוך אוסף של מידע לפעולות של האיברים השונים לפעילות אחת תכליתית ומאורגנת של הגוף. המוחון או במונחו המקצועי הצרבלום הוא החלק במוח האחראי לקואורדינציה.המנהל כמו המוח מחלק הנחיות לגוף ודואג לאינטגרציה ולקואורדינציה בחלקיו השונים. במאמר  של ד"ר ורטהיים עם תלמידו ניר סהר בקורס "נהול דרך ספורט" בלימודי  MBA  בטכניון,  שהתפרסם בחוברת "מנהלים", נטען כי יש חשיבות לקשר בין הקואורדינציה ותפקודו הכולל של המנהל  והשפעת רמת הקואורדינציה שלו על יעילות עבודתו והיבטי ניהול אחרים שלו בארגון. במאמר מודגש כי על

המנהל לדאוג לשיפור הקואורדינציה הגופנית ומצבו הגופני בכלל, על מנת שאיכות הקואורדינציה הניהולית שלו ואיכותו כמנהל  תשתפר ולא תגביל אותו. בכדי להבין את הקשר בין המוחון, הקואורדינציה והניהול וליישמו בעבודה פותחה שיטת OMC
(  (OPTIMAL MANAGEMENT  COORDINTION
למידע נוסף קרא מאמר

OMC    לחץ ותפקוד המנהל-"המאמן"

בחקר הקואורדינציה התפתחה , בשנים האחרונות ההבנה של הקשר בין תפקוד ולחץ במצבים שונים. נוימאייר (1999) הצביע על מרכיבי הקואורדינציה ואפיוני הלחץ כמעצבים פעילות של אדם בתנאי סביבה דינאמיים (מקום, זמן, מורכבות). היכולת למפות את מרכיבי הקואורדינציה מחד ואת מצבי הלחץ מאידך, מאפשרת ליישם את OMC הנגזרת משיטת  OCO לתפקודו הייחודי של המנהל הן לעצמו והן לעובדיו.

על הקשר בין לחץ וניהול ופעילות גופנית קרא במאמר שהתפרסם בחוברת מנהלים.
למידע נוסף קרא מאמר

המשותף למנהל ולמאמן

בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה בה אירגונים ,כחלק מתהליך שיפור הביצועים מפנימים מתודות ודיסיפלינות ניהוליות ע"י צפייה בארגונים מתעשיות שונות. בבסיס הגישה מושרש הרעיון שכלים ומתודות בהם משתמשים בתעשייה מסוימת יכולים להיות רלוונטיים עם או בלי מודיפיקציות מסוימות גם לתעשיה שונה לגמרי .שם התהליך הנ"ל של צפייה למידה והשוואת מדדי ביצוע מארגונים אחרים  היינו  Benchmarking   והוא מהווה כיום כלי ניהולי ממדרגה ראשונה באלפי ארגונים גדולים וקטנים כאחד יחד עם מתודות

הניהול TQM, Lean six sigma  וכו'... בשנים האחרונות התפתח נושא ה- Benchmarking  ללימוד לא רק מתעשיות אחרות אלא גם מעולם הספורט היות ולשתי הדיסציפלינות אלמנטים חופפים כגון:

1. תחרות קשה ( יש המגדירים כהיפר תחרות)
2. אלמנט הלחץ מהווה משקל קרדינאלי
3. שני התחומים הינם מכווני מטרה (לנצח, להרוויח , נתח שוק וכו')
4. כמו בספורט גם בעולם העסקים ישנם מנצחים ומפסידים
5. גם האתלט וגם המנהל חייבים להשקיע כמויות עצומות של אנרגיה וריכוז מחד ולהיות בעלי יכולת לאלתר ולהתאים עצמם לשינויים בענף מאידך.

קורס "ניהול דרך ספורט וקואורדינציה"

תרומת עולם הספורט לעולם הניהול ולהיפך הובנה הן בהכשרה לניהול והן בהכשרה בניהול לספורט.
ד"ר ורטהיים מרצה אורח בקורס ניהול לספורט במכון וינגייט ומרצה נלווה בקורס " ניהול דרך ספורט" בלימודי MBA בטכניון . הניסיון של ד"ר ורטהיים בשני עולמות אלו מאפשר לו

לקיים העברת ידע מתחום אחד לשני תוך מיקוד לצרכים של כל דיסציפלינה.  פורמט הקורס בטכניון יכול להילמד כמכלול שלם וכהרצאות בודדות  ( כפי שערך ד"ר מרק ורטהיים במכללות שונות)  וכן יכול להוות מסגרת ללמוד הנושא  שלא במסגרת לימודים אקדמית. ממשובי המרצים שהיו שותפים בקורס וממשובי התלמידים עולה כי הקורס הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית תורם רבות הן להרחבת הידע האישי והן לשיפור התפקוד בעבודה מול הצוות ומול ההנהלה.
למידע נוסף קרא מאמר